מועדון מהבית – מגזין מס' 35: אין כמו בארץ
חברים יקרים,
היכן התעוררתם היום? ובאיזו שפה איחלתם לקרובים שלכם: "בוקר טוב!"?
פותחים שבוע עם גיליון ברוח אין כמו בארץ!!! על המקום בו אנו חיים והשפה איתה כולנו מתקשרים.
תיהנו!
הצגה: היה או לא היה - מחזה מאת עדנה מזי"א
המחזה של עדנה מזי"א (בבימויו של עמרי ניצן שעלה בתיאטרון הקאמרי), עוקב אחר סיפור אהבתם הסוערת של השחקנית חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן בתל אביב הצעירה והתוססת של שנות השלושים, שכבר אז היתה עיר ללא הפסקה. ברקע התנהלה מלחמה ספרותית בין המשורר הלאומי הוותיק ביאליק לבין המשורר המרדן הצעיר אברהם שלונסקי. חלום ליל קיץ תל אביבי, האוויר מוצף אבקני פריון וגיבורים, אחוזי קדחת אוהבים, על רקע שאלתו הפואטית של המשורר הלאומי: "מה זאת אהבה"? סיפור אהבה מרתק, מרגש ובלתי אפשרי, שניצת בין שני אמנים המלאים בעצמם ובאמנותם. קדחת אהבה של אנשי חורף בקיץ תל-אביבי.
משתתפים: יוסי גרבר, אלי גורנשטיין, עירית קפלן, עינת ארונשטיין - סופרן (ישראל), הלנה ירלובה, יחזקאל לזרוב, אמיר קריאף, שרון דנון, שירי גדני, מיטל דמארי, רבקה גור, מיכל קלמן.
הרצל חשב להקים את מדינת ישראל... במרוקו?
הרצל רצה להקים את המדינה היהודית בדחיפות, וארץ ישראל לא ממש הייתה זמינה. אז... למה לא להקים אותה במרוקו? האפשרות הזו נבחנה לגמרי ברצינות.
ואתם, היכן הייתם מעדיפים להתעורר בכל בוקר? | כאן
אבדנה של תיבת התהודה: הרהורים על השפה העברית
הסופר והמשורר חיים באר על השפה שבשביל כמעט כולנו, היא שפת אם.
דברי פתיחה: פרופ' אבנר הולצמן, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.
סרטון קצר: מדוע האותיות במקלדת מופיעות כך?
כאן | מדוע המקלדת העברית מסודרת בצורה כל כך לא נוחה ומבלבלת? הרי האותיות לא מסודרות לפי סדר הא-ב, ואין לסידור שום הגיון אחר, כמו נוחות או מהירות הקלדה. זה לא במקרה כי הסידור הזה של האותיות נוצר במקור למכונות כתיבה ביידיש לפני יותר ממאה שנה. אם כך, הכיצד הגענו עד הלום?
ישראל נקיה וירוקה
הפעם נקודת מבט חיצונית. כיצד גורדון רוברטסון מסתכל עלינו? גורדון בוחן כמה מהרעיונות היצירתיים של "שמירת הסביבה" שישראלים המציאו או שיפרו.
הנחיות לשתילת כתוביות תרגום בעברית לסרטים ביו טיוב:
בתחתית מסך הסרט יש ללחוץ על גלגל השיניים (הגדרות).
יש לבחור ב"כתוביות" ולהעביר ממצב "כבוי" למצב "אנגלית (נוצר באופן אוטומטי)".
כעת יש להקליק על השורה "כתוביות (1) אנגלית (נוצר באופן אוטומטי)" ולבחור באפשרות "תרגום אוטומטי".
עכשיו ניתן לגלול את רשימת השפות ולבחור ב"עברית".
מעברות: תוהו ובוהו
כאן | השנתיים הראשונות לקיום המדינה, שבהן העולים שוכנו במחנות עולים ונאסר עליהם, על ידי הממסד, לצאת מהם.
שלא כמו במעברות, במחנות קיבלו העולים מהמדינה את כל צורכיהם, אך נאסר עליהם לצאת מהם, אפילו לא כדי לעבוד. הפרק מביא את סיפורם של שוכני המחנות ואת סיפורו של הממסד הפוליטי שנדרש להתמודד עם גלי עלייה עצומים על רקע מלחמת עצמאות מתמשכת ושפל כלכלי קשה. גורלן של עדות שלמות הוכרע בישיבות ממשלה וסוכנות סוערות, והן שינו את המרקם החברתי של ישראל מקצה לקצה.
על "מעברות": סדרה המשרטטת את סיפורן של המעברות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות החמישים. הסדרה מבוססת על תחקיר מעמיק, חומרי ארכיון נדירים וראיונות עם עשרות אנשים שהיו ילדים ונערים שהתגוררו במעברות, וכן אנשים שעבדו בהן מטעם הממסד הקולט בתפקידי שוטרים, אחיות ועובדים סוציאליים. במסגרת הסדרה נחשפים פרטים חדשים רבים ועולות גם נקודות שנויות במחלוקת, מסתבר שבמעברות היו גם עולים רבים ממוצא אשכנזי... המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת ששיכן מאות אלפי עולים – היום ישראלים ותיקים – והשפיע על החברה הישראלית באופן מהותי עד היום. מחנות העולים והמעברות היו פתרונות דיור זמניים שהמדינה הקימה מיד בראשיתה כדי לשכן בהם את העולים הרבים מאוד שהגיעו אליה בתוך זמן קצר. במשך ארבע השנים הראשונות לקיומן שוכנו במעברות ובמחנות העולים למעלה מ-300 אלף עולים שהגיעו מכל קצווי תבל והתגוררו במבנים ארעיים – אוהלים, פחונים ועוד. הוקמו אז יותר מ-130 מעברות, שהתפרסו כמעט על פני כל הארץ – מרביתן הוקמו בין חדרה וגדרה, סמוך ליישובים קיימים. מרבית המעברות פונו עד אמצע שנות החמישים, ויושביהן עברו לשיכונים, אבל רבבות עולים נותרו במעברות, מהם אפילו עד שנות השבעים.
"תל- אביב יפו" - מודי בר און מטייל
הסדרה הדוקומנטרית "תל אביב-יפו" מהבית היוצר של ענת זלצר ומודי בר-און, בה משוטט מודי ברחובותיה של ת"א ומספר את ההיסטוריה האורבנית של העיר העברית הראשונה.
סרט נדיר: ארץ ישראל בשנת 1913 - Palestine
סרט נדיר שצולם בארץ ישראל פלשתינה בשנת 1913. (פלשתינה, לפי הכינוי שנתנו הרומאים במאה השניה לספירה אחרי מרד בר כוכבא - "פרוביניקיה סוריה פלשתינה").
הסרט המקורי "חיי היהודים בארץ ישראל" הופק ע"י חב' המזרח מאודסה באפריל-מאי 1913, והוצג בקונגרס הציוני ה11 בוינה באוגוסט 1913. הסרט שוחזר ע"י יעקב גרוס (ישראל) ואריק לרואה (צרפת) בשנת 1998 בשיתוף פעולה בין המרכז הלאומי לקולנוע CNC בצרפת וסינמטק ירושלים. תחקיר ותמליל: יעקב גרוס, קריין: יהורם גאון, עיבוד מוסיקה: אלי אהרוני.
"קילפתי תפוז"
ביצוע לשיר "קילפתי תפוז" עם רונה קינן, יוני רכטר ואסתר רדא.
מילים: נורית זרחי, לחן: יוני רכטר.
ולקינוח, תמיד כדאי לזכור שהמצב הלא פשוט איתנו מימים ימימה:
הפרוטה והירח (מילים: חיים חפר, לחן: הנרי וורן).
הביטי נא אל הירח
אולי תהיי קצת מבסוטה
בינינו כל אחד יודע
שבכיסי אין אף פרוטה
הוי הפרוטה והירח
מה נורא האביב
עם גירעון בתקציב
לו רק הייתה פרוטה אחת
היה האושר בא מיד
הוי הפרוטה והירח
הוי הפרוטה והירח
זה צמד חמד מני אז
אם יש פרוטה ויש ירח
אז הרומן חביבי זז
הוי הפרוטה והירח
נעליים צריך
ומכנסיים צריך
וגם חגור חדש צריך
במקום דמי חופש יש בטיח
הוי הפרוטה והירח
הוי הפרוטה והירח
מצב רומנטי עד בלי די
כי לפלמ"חניק יש ירח
אך איפה הפרוטה אחי
הוי הפרוטה מן הירח
רחוקה עד מאד
ובינתיים עבוד
אולי יבוא עוד יום אחד
וייפגשו בבת אחת
גם הפרוטה והירח
הוי הפרוטה והירח
הנושא הוא ישן
אך הוא מתאים בכל זמן
רעי לו פעם אך היתה
פגישת ירח ופרוטה
היה השיר יותר שמח
***
מה שבטוח, גם אם לא תמיד קל (קשה הרי יש רק בלחם...) אנחנו לא זזים מכאן כי: אנחנו נשארים בארץ!
שבוע של טוב והרבה בריאות, זו ההמלצה שלנו.
סיגל ושלומית, צוות המועדון.